​

מחזיק בנכס, אשר אינו מקבל בגינו חיוב ארנונה, ואשר בוחר להתעלם מהוראות סעיף 325 לפקודת העיריות אשר מחייבו להודיע לרשות המקומית על תחילת החזקה, אינו יכול להישען על כך שלא נשלחה לו הודעת שומה כנימוק להימנעותו מתשלום ארנונה וככל והרשות המקומית תחייבו למפרע, יש ולא תעמוד לו הטענה כי מדובר בחיוב רטרואקטיבי האסור על פי דין.

בשלהי חודש דצמבר 2016, מועצה אזורית מטה אשר הטילה חיוב בארנונה על חברת מעינות זיו, חברה שהיא בבעלות מספר רשויות מקומיות ואשר מפעילה את מכון טיהור שלומי הנמצא בשטחה. החיוב הוטל רטרואקטיבית מתחילת שנת הכספים והחברה עתרה לביטולו רק בשאלת החיוב רטרואקטיבי ולא הייתה מחלוקת באשר לזכות הטלת החיוב וגם לעצם החיוב ממועד ההטלה ואילך.

החברה הסתמכה בעתירה על עיריית גבעת שמואל נ' חברת החשמל, בו נדונה השאלה מה דינם של חיובי ארנונה המושתים על הנישום במהלך שנת הכספים. לשם הדיון בשאלת הרטרואקטיביות, נערכה שם אבחנה בין תיקון שומת ארנונה, לבין השתת הארנונה לראשונה. תיקון שומת ארנונה המבקש לשנות למפרע את החיובים שהושתו על הנישום בשומה המקורית, הוא רטרואקטיבי במהותו.

לעומת זאת, כך נקבע בעע"מ 4551/08 הנ"ל, כי שומת הארנונה המופקת לנישום לראשונה במהלך שנת הכספים, אינה כשלעצמה רטרואקטיבית. בחינת הרטרואקטיביות של החיוב, ככל שהיא נוגעת ליישום ההחלטה בדבר חיוב נכס מסוים בארנונה, תיעשה ביחס למועד שבו קיבלה הרשות את ההחלטה המנהלית, והודיעה עליה לנישום, גם אם ההודעה לנישום היתה יותר מאוחרת.

לכן, השאלה אינה מתי קיבלה העותרת את הודעת השומה, אלא מתי התקבלה ההחלטה המנהלית שמכוחה קיבלה העותרת את הודעת השומה. בעניין זה לצדדים לא היה מענה אלא הסבר מצד המועצה כי המט"ש לא חויב עקב טעות, ללא הצדקה חוקית, וכאשר העניין הובא לידיעת מחלקת הגבייה, היא פעלה לתיקון הטעות והטלת הארנונה.

בפסיקה שניתנה בבית משפט העליון, לאחר עע"מ 4551/08, נקבע בעניין עיריית רמת גן נ' הראל, שאין די בכך שהחיוב הוא רטרואקטיבי, אם הוא רטרואקטיבי, אלא יש להוכיח הסתמכות על אי הגבייה כבסיס לאי חיוב הנכס בארנונה. נקבע שם, שפסק דין בעע"מ 4551/08 עסק במקרה של מחלוקת לגבי הוראת הדין, אם הנכס חייב בארנונה אם לאו, ובמקרה זה המחלוקת בהוראת הדין היא הבסיס הראשוני לטענה של הסתמכות לגיטימית. "לעומת זאת, כאשר אדם אינו משלם ארנונה ואינו יכול להצביע על מקור כלשהו להימנעות מלגבות ממנו, כבענייננו, טענת ההסתמכות נראית דחוקה, ואף במישור הנורמטיבי אין לקבלה". כאמור, החברה אינה חולקת על עצם החיוב של הנכס בארנונה, והודתה שמכאן ואילך ניתן לחייב את הנכס בארנונה ולכן היא אין יכולה להישען על אי קבלת הודעת שומה כנימוק להימנעות מתשלום ארנונה וראה מתוך פסק הדין:

"המשיב טען במקרה זה להסתמכות על אי-הגבייה. אולם, כדי להוכיח הסתמכות עליו להראות לא רק שנכזבה ציפייתו שלא לשלם ארנונה, אלא כי היה מכלכל צעדיו באופן שונה. באיזה מובן הוא "סמך" על אי-תשלום הארנונה? האם היה מנהל את עסקו במקום אחר שבו לא חלה חובה כזו? מקום שכזה אינו בנמצא עבור המשיב במדינת ישראל כולה...

לא ניתן להכיר בהסתמכות לגיטימית על אי-גבייתו של תשלום חובה, אשר על-פי דין קיימת חובה ברורה לגבותו. במילים אחרות, נישום לא רשאי להסתמך על אי גבייתו של מס או תשלום חובה אחר, כאשר ברור כי היא נעשית בניגוד להוראות הדין. אכן, דיני הארנונה נחשבים למורכבים בפרטיהם. אולם, העיקרון המונח ביסודם הוא פשוט: מחזיק בנכס חייב בתשלום ארנונה. עיקרון זה הוא ברור, ומכל מקום, קשה להלום מצב שבו אדם המנהל עסק אינו מודע לו או למצער חייב לדעתו. ... כאשר קיים יסוד לכאורה למחלוקת בהוראות הדין מונח הבסיס הראשוני לטענה של הסתמכות לגיטימית. לעומת זאת, כאשר אדם אינו משלם ארנונה ואינו יכול להצביע על מקור כלשהו להימנעות מלגבות ממנו טענת ההסתמכות נראית דחוקה, ואף במישור הנורמטיבי אין לקבלה".

העותרת לא טענה כלל בעתירתה להסתמכות על אי חיוב המט"ש בארנונה בשנים קודמות, או בחלק השנה שקדם לקבלת השומה והעלתה טענה רפה כי היא גוף ציבורי מתוקצב הפועל על בסיס של גביית כספים מהציבור, בתקציב סגור שמאושר על ידי הרגולטור בכל שנה והטלת חיוב ממש בקצה השנה בהיקף של מאות אלפי שקלים היא הרסנית ליכולת של התאגיד לתכלל את צעדיו ולפעול בסביבה פיננסית ודאית ברורה. בית משפט לא קיבל נימוק זה, המתעלם מכך שהעותרת משתמשת בנכס חייב בארנונה, ומשום מה מתכללת את תקציבה תוך התעלמות מחיובה בתשלום ארנונה, כל הצדקה נורמטיבית, בפרט שבעלי מניותיה הן רשויות מקומיות המודעות היטב לדין בעניין זה.

יצוין עוד, אף שזה לא נדון בפסק הדין, כי הוראות סעיפים 325-326 לפקודת העיריות קובעות כי אם נעשה אדם (וחברה לעניין זה) מחזיקו של נכס, חלה עליו החובה להודיע, מיוזמתו, לרשות המקומית על החזקה ואין הוא צריך לשבת באפס מעשה ולהניח ולהסתמך על כך שאם לא מגיע הודעת שומה, הוא גם לא יידרש בתשלום ארנונה. 

ארנונה – הטלה לראשונה למפרע אינה חיוב רטרואקטיבי / עו"ד ירון נדם