​

ועדת הערר המחוזית לפיצויים והיטלי השבחה מרכז, קבעה כי במקרה של אישור תשריט איחוד או חלוקה המביא להשבחה במקרקעין, אין להטיל היטל ההשבחה.

כאמור בתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה -1965, השבחה של נכס הנובעת עקב אישור תכנית, מתן הקלה או היתר לשימוש חורג תביא לחיוב הבעלים בהיטל בשיעור של מחצית ההשבחה.

במקרה שלפנינו, אישרה הועדה המקומית תשריט איחוד שתי חלקות למגרש מאוחד, שהביא לזכויות בנייה נוספות עקב גודלו המאוחד של המגרש. עקב כך נדרשו הבעלים בתשלום היטל השבחה.

בעלי הנכס הגישו ערר בטענה כי  אישור תשריט לפי פרק ד' ל, התשכ"ה – 1965, אינו אחד מהאירועים המפורטים בתוספת השלישית ולכן לא ניתן לחייב בהיטל השבחה. מנגד טענה הועדה המקומית כי יש לראות באישור תשריט האיחוד כאישור לתיקון תכנית קיימת, ולכן קמה לועדה הזכות להטיל היטל השבחה.

ועדת הערר קיבלה את הערר שהוגש בפניה, וקבעה כי על פי ההלכה הקיימת לא ניתן ליצור אירוע מחולל מס, על דרך הפרשנות, יצירתית ככל שתהיה, וליצוק לתוך הוראות החוק מה שאין בו.

בתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה נקבעו שלושה אירועים בלבד כאירועים מחוללי השבחה: אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג ובמקרה דנן לא אירע אף לא אחד מאלה.

אישור תשריט חלוקה או איחוד קרקע הינו הליך נפרד ושונה מאישור תכנית ויוחד לו פרק שלם ונפרד בחוק התכנון והבניה. החלטה לאשר את תשריט האיחוד מהווה יישום של תכנית קיימת, וההחלטה על האיחוד אינה משנה כלל את התכנית. מכאן נקבע כי אין לחייב בהיטל השבחה עקב החלטה על תשריט האיחוד.

החלטת ועדת הערר מיישמת את הכלל לפיו אין מטילים תשלום חובה אלא לפי הוראת חוק מפורשת, כפי שבא לביטוי בצורה רחבה בפס"ד דירות יוקרה" וקובעת כי גם אם ישנה לאקונה בחוק וכי ישנו אירוע אשר לכאורה ראוי להטיל בגינו תשלום חובה, הרי שלאקונה זו לא ניתן למלא באמצעות פרשנות יצירתית לרבות לא בדרך של היקש או גזירה שווה, אלא אך ורק באמצעות תיקון חקיקה.

היטל השבחה – אישור תשריט איחוד וחלוקה אינו מטיל חובת תשלום היטל השבחה / עו"ד ירון נדם